גורי זה לא רק שם של כלב
קוראים לו גורי. למה? ככה בחרתי לקרוא לו.
הסיבה האמיתית היא שזה פשוט היה ארוך מידי לומר: המפתחות של האוטו שלך על הרהיט שמול הכניסה.. כעת נאמר, המפתחות שלך על גורי, קצר וקולע!
כשעברנו לדירתנו הנוכחית, שזוהי דירתנו הרביעית בשכירות החלטנו לממש את הכישורים העיצובים שלנו והכלים שברשותנו על-מנת לייצר חללים שיולבשו ברהיטים שאנחנו הכתבנו את סגנונם ויש ביניהם מוטיב עיצובי מקשר (בעיקר בחלל הציבורי). כל הרהיטים בדירתנו, הם פרי תכנוני שלנו והם Custom made (בהתאמה אישית).
מצד ימין: פלטת חומרים וצבעים-גורי / מצד שמאל: מודל תלת מימדי-גורי
עוד לפני המעבר דירה עצמו ותכנון הסטיילינג בכל חלל וחלל, חילקנו את הדירה מבחינת סדר חשיבות וכך "טיפלנו" בכל חלל וחלל ואף במקביל. חלוקת סדר החשיבות של החללים היתה כדלקמן: מטבח, החדר של מתן, סלון, מרפסת שמש (שעליה ארחיב בפוסט נפרד ובה מוקמה פינת האוכל ואיזור רביצה) וחלל הכניסה (שבו מוקם גם המשרד הביתי הקטן) וח.שינה שלנו אפילו לא נכנס לרשימה..
לאחר מס' חודשים של התמקמות בדירה ולאחר שמחקנו מן הרשימה את רוב משימות העיצוב, הגיע תורו של חלל הכניסה. היו לי הרבה מחשבות לגבי איך שאני רוצה שהחלל יראה, אך מיד ידעתי שהקיר שנמצא מול הכניסה יהיה מה שאני קוראת "קיר כוח". הוא מפריד בין הסלון לכניסה והוא מוביל למטבח. כיום, ממוקמים משני צידיו רהיטים שעיצבנו ותכננו ואני מאוד אוהבת ומתחברת אליהם, מצידו האחד רהיט הכניסה ומצידו השני מזנון רטרו שממשיך את השפה שביקשנו לייצר בחלל המגורים.
צילום: Barangapix
המחשבה הראשונית הייתה לייצר רהיט דמוי קונסולה, רהיט בגובה של כ-90 ס"מ הכולל מס' מגירות וזאת על בסיס של רגליים גבוהות, רהיט קליל ואוורירי יחסית שמעליו ניתן יהיה לתלות מראה מיוחדת או לייצר קומפוזיציה של מסגרות מעניינת שתכיל תמונות/אימג'ים שאספנו במהלך טיולים בחו"ל.
מהר מאוד הבנו שרהיט כזה אולי מאוד נפוץ ואסתטי בקיר כניסה, אך מבחינת תועלת לצרכים שלנו הוא לא ייתן את המענה הדרוש כלל. כיוון שבחרנו למקם את המשרד הביתי בפינה קטנה אל מול הקיר המדובר עצמו, היה צורך במקום אחסון שייתן מענה לצרכי המשרד ולאחסון הכללי של הבית בהקשר של ניירת וכדומה. החלטנו לתכנן רהיט שמהווה בעיני תשובה עדכנית לקיר הספרייה שאנחנו מכירים מבית הורינו.
צילום: Barangapix
הרהיט הוא די גדול במידותיו (0.40*1.20*1.20 מ') ולכן החלטנו לשחק עם מימדיו בחלוקתו הא-סימטרית, משחק בעומקים (נישות לעומת חזית אחידה של דלתות ומגירות) ושימוש בצבעים ובחומרים בהירים יחסית, דלתות צבועות בתנור בגוון לבן ומגירות מעץ אלון, כאשר את כל האלמנטים מקיפה מסגרת מובלטת בעץ אלון. לאלמנטים ברהיט אין ידיות בכלל, למעט הידיות השקועות במגירות שגם הן בעץ אלון והוא עומד על מסגרת של רגלי ברזל שחורות (אלמנט נוסף שגורם לו להיראות קליל ממימדיו הטבעיים), הרעיון שעמד מאחורי זה, היה לייצר רהיט מודרני בקווים מאוד נקיים ויותר מכך, שיהיה פחות נגיש לסקרנותו של מתן בן השנה וכמה חודשים.
צילום: Barangapix
כפי שאתם יכולים לראות, הרהיט יצא מוצלח מאוד ומהותו שוברת את הסטיגמה הידועה של קיר כניסה דקורטיבי ולא בהכרח יעיל. אני אישית אוהבת את הקונטרסט בין החומרים הבהירים לנישות הצבעוניות (הגדולה בירוק זית כהה ובה מוצג שעון איטלקי עתיק מהאוסף הנדיר של אבא והקטנה בחרדל כהה ובה מס' מצומצם של ספרי אדריכלות מתוך הספרייה המכובדת שצברנו).
הרהיט מכיל המון מקום אחסון וכיוון שהוא גבוה (1.20 מ', לעומת כ-90 ס"מ של רוב רהיטי הכניסה) החלטתי להניח עליו מסגרות מדליקות עם תמונות משפחתיות (במקום לתלות מעל הרהיט עצמו, שיש לזה יתרון בעיני כי ניתן לשנות את מיקומם ותוכנן לעיתים תכופות יותר) ומגש צבוע בגוון חרדלי אחר עם כיתוב "Originals" שבו החלטתי להציג אלמנט מקורי-מטרונום עתיק (מהאוסף הפרטי של אבא) שהוא יפה לכשעצמו והוא מנעים את זמני מעת לעת. הדבר המעניין בעיניי הוא שהבנתי שקומפוזיציה נחמדה יכולה להיות מורכבת על הרהיט עצמו שמשמש כמאין מדף לכל דבר ואפשר גם לייצר קשר בין האלמנטים שבחרתי להציג ב-2 בנישות שהרהיט הכיל.
צילום: Barangapix
יש לכם ילדים קטנים וסקרנים בבית? אוהבים רהיטים במראה מודרני המאופיין בקווים נקיים?
זהו כנראה הפתרון המושלם עבורכם, כיוון שרהיט בסגנון כזה מושתת על מנגנונים חכמים שפחות נגישים לילדים (בניגוד לידיות שהן הרבה יותר מזמינות) כגון פתיחה בלחיצה בדלתות (push-to-open system) ומנגנונים של טריקה שקטה (Bluemotion) למגירות ופתיחה גם כן בנגיעה או במראה נקי של ידיות שקועות/אינטגרליות.
בחרו רהיט אחד או יותר שתרצו שיהיה רק לשימושם של "המבוגרים בבית" ובחרו במנגנונים הנ"ל כבסיס לפתיחתו, אני גם ממליצה על רהיט מוגבהה מן הרצפה (רגליים/מסגרת בגובה של 15-20 ס"מ, המראה הוא מרשים יותר, הנגישות של הילדים אליו פוחתת ומבחינת נקיון זה תמיד נוח יותר).
בפינה שממול לגורי מיקמתי את המשרד הביתי שלנו, השתמשתי בשולחן מחשב קטן יחסית שעשוי משילוב של זכוכית, מתכת ומדפים בחיפוי פורמייקה כהה שהיה ברשותי והחלטתי שאני מעוניינת להפוך אותו לרהיט מעניין יותר שייתן קריצה של פאן ועניין לגורי שלצידו. רכשתי נייר עטיפה מעוטר בדוגמה של פרחים עדינה על רקע צבע חרדל ובעזרת דבק מיוחד לניירות ציפיתי את כל מדפי הפורמייקה הכההים ואף את המדף הנפרד של הכונן המחשב.
צילום: Barangapix
שולחן המחשב הקטן קיבל מראה עדכני (הרבה יותר מואר, אשליה אופטית שנוצרה עקב השימוש בדוגמא הבהירה יותר ביחס לפורמייקה הכהה שהכבידה על מראה הרהיט הקטן) ואליו בחרתי לצוות כסא (שמצאתי ברחוב במצב מצוין) בגוון ירוק שהמושב שלו עשוי מקש עבה קלוע וסט מגירות תעשייתיות בגוון ירוק דשא (לכל מגירה ייצרתי תגית ייעודית על גבי נייר ממוחזר). בקיר הנוסף של הפינה עבודה יצרתי קומפוזיציה מכרזות שאספתי בחו"ל וכרטיסי ביקור וכו' שמספקים לי השראה. הקומפוזיציה היא תלת ממדית כיוון שהיא תלויה על אטבי עץ מדליקים שמתחברים לקיר בעומקים שונים ומעליה תליתי מסגרת עץ תלת-ממדית מרהיבה עם תמונות של יצירת האומנות הפרטית שלנו, שיזכיר לי בכל יום את האושר של הקיים. את מסגרת העץ והקומפוזיציה מאירה מנורת קיר לבנה במראה תעשייתי, בעיניי מנורת קיר/קריאה המושלמת.
צילום: Barangapix
בזכות שילוב של כל האלמנטים הנ"ל נוצרה פינת עבודה שנורא נעים לעבוד בה, על אף שהיא ממוקמת בכניסה לבית ולא בחלל נפרד כמקובל. יש מולי 3 חלונות ונוף של קיבוצי של עצים ומדשאות, לכמה אנשים יש את היתרון הזה מן המשרד הביתי שלהם?
צילום: Barangapix